קול למתים

קול למתים
Speaker for the Dead

מידע כללי
מאת	אורסון סקוט קארד
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה	אופוס
הוצאה בשפת המקור	1986
מקום הוצאה	ארצות הברית
תאריך הוצאה	2001, 1994 בעברית
מספר עמודים	294 (מהדורה שנייה)
פרסים
פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1987) פרס קורד לסביץ (1989) פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (1987) פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (2 במאי 1987)
סדרה
ספר קודם	המשחק של אנדר
הספר הבא	קסנוסייד
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002326715

"קול למתים" (1986, באנגלית: Speaker for the Dead מילולית: דובר עבור המתים. בתרגומים מאוחרים יותר נקרא "דובר למתים") הוא ספר מדע בדיוני, השני בסאגה שנפתחה בספר "המשחק של אנדר", מאת אורסון סקוט קארד. הספר זכה בפרס הוגו לשנת 1987 ובפרס נבולה.

כפי שאמר הסופר, "המשחק של אנדר" (שבתחילה פורסם כסיפור) נכתב מחדש כספר במטרה שעלילתו תוביל אל מאורעות "דובר למתים" הואיל והבין כי "דובר למתים" מחייב שהגיבור אנדר וויגין יהיה מבוגר דיו.

הספר מתאר כוכב לכת אותו מיישבים בני אדם, ואשר קיים בו מין תבוני - השני עמו נפגש האדם, 3,000 שנה לאחר שהאנושות השמידה את המין התבוני הראשון בו נתקלה. בין המתיישבים לבין החייזרים התבוניים ילידי הכוכב מתקיים מגע מוגבל מאוד, ואלה גם אלה מניחים הנחות יסוד שגויות לגבי הצד השני, הנחות שגורמות להם להביא את הגזעים אל סף התנגשות. אל הכוכב מגיע "דובר עבור המתים", אשר מפענח את דרכיהם וכוונותיהם של שני הצדדים ובכך מונע מלחמה, שעלולה להסתיים בהשמדה שנייה של מין תבוני עמו נפגש האדם.

הספר בוחן כמה היבטים של החברה האנושית - ציות לחוקים ומקומם בחברה, תפקיד הנישואים ותופעות של אורתודוקסיה, תוך הצגה של התנהגות אנושית במצבים המערערים על התפישות המקובלות של אלו.

עלילה

רקע

בתום "מלחמת הבאגים" ולאחר שהביא להשמדה של גזע חוצנים שלם (ה"פורמיקים"), כותב אנדר וויגין שני ספרים בשם העט 'דובר עבור המתים'. הספרים מובילים ליצירת סוג חדש של דמות דתית: "דוברים עבור המתים". הדוברים לומדים את קורות חייו של המת ולאחר מכן מספרים לקהילה את סיפור חייו כפי שהוא עצמו הבין אותם, ללא ניסיון לייפות מצד אחד או להסתיר מצד שני. אנדר העביר את רוב חייו המוקדמים בנדידה בין מושבות שונות עם אחותו, ולנטיין, על מנת למצוא עולם שבו תוכל מלכת הכוורת אותה הוא נושא עימו לגדול ולהשיב לתחיה את גזע הבאגים. בשל היחסות, מעט מאוד זמן עבר עבור אנדר, בעוד שעל רוב האנושות עברו אלפי שנים.

במהלך שלושת אלפי השנים שלאחר תום המלחמה, יישבה האנושות מספר רב של כוכבים. בכוכב הלכת המכונה "לוזיטניה", נמצא גזע תבוני נוסף, הפקיניוס (שבשל דמיונם לחזיר הבית מכונים "חזרזירים"). כלקח מהשמדת הבאגים, מחליט "הקונגרס הבין-כוכבי" השולט על האנושות לנקוט בגישה שתמנע מגע "מזהם" בין בני אדם ובין הפקיניוס. המושבה היחידה על הכוכב, "מילאגר", מוקפת בגדר, ורק שני הקסנולוגים, פיפו וליבו (שהם אב ובנו) הורשו לחקור את הפקיניוס, על מנת להניח לתרבותם להתפתח ללא הפרעה או השפעה זרה.

מעט לאחר ההתיישבות בכוכב, המושבה נתקפה בנגיף ה"דסקולדה", שהרג רבים מהמתיישבים עד שנמצאה לו תרופה.

מהלך

נוביניה, שהוריה גילו את התרופה לנגיף אך בעצמם נספו במגפה, אומצה בידי הקסנולוגים פיפו וליבו, והוכשרה כקסנוביולוגית. לאחר שפיפו נמצא מת לאחר מה שנראה כהוצאה להורג בעינויים, מזמנת נוביניה "דובר עבור המתים" כדי שידבר את פיפו. אנדר, הנמצא באותה עת על כוכב הלכת הקרוב ביותר ללוזיטניה (במרחק 22 שנות אור), מחליט להיענות להזמנה.

עד שאנדר מגיע, חולפות 22 שנים בלוזיטניה, ואירועים מאוחרים יותר גרמו לאחרים נוספים לקרוא לדובר. כאשר אנדר נוחת מסתבר לו כי ארבע שנים לפני הגעתו נרצח ליבו באותה צורה מחרידה כמו אביו לפניו, וזמן קצר לפני הגעתו, נפטר מרקאו ריברה, בעלה של נוביניה, וביתו קוראת לדובר לספר על חייו. אנדר מגלה כי במהלך השנים שעברו הקימה נוביניה משפחה עם ריברה, אך המשפחה אומללה בצורה קיצונית וילדיה מפגינים התנהגות המעידה על מצוקה נפשית קשה.

אנדר מבין כי מקרי המוות ומצוקת ילדי המשפחה עשויים להיות קשורים זה לזה, אך כשהוא מנסה לחקור זאת הוא נתקל בהתנגדות ובחוסר שיתוף פעולה מצד תושבי מילאגר הקתולים, המוסתים נגדו על ידי הבישופ פלגרינו בטענה שדוברים עבור המתים הם בהכרח כופרים.

אנדר מתחיל בחקירת מקרי המוות, כאשר הוא מתגבר על התנגדות הקהילה מחד, ומשפחתה של נוביניה מאידך. לצורך כך הוא נעזר בג'יין - בינה מלאכותית סודית המוכרת רק לו. ג'יין, מצדה, מבינה כי היא עומדת בדרכו של אנדר להקים משפחה, ויוזמת שרשרת אירועים שתהפוך את הקונגרס הבין-כוכבי לאויב משותף של אנשי לוזיטניה ואנדר, ובכך תאפשר לאנדר להתחתן עם נוביניה. כתוצאה מפעולותיה של ג'יין נוקט הקונגרס בפעולות שמשמעותן ביטול צפוי של מושבת לוזיטניה.

אנדר מבין כי המפתח לכל האירועים הוא המחקרים שנערכו במהלך השנים בנושא הפקיניוס, והפקיניוס עצמם. הפקיניוס, מצדם, לוחצים על הקסנולוגים הנוכחים (מירו בנה של נוביניה, ואואנדה בתו של ליבו) לאפשר להם להפגש עם הדובר עבור המתים, בידיעה שזהו הדובר המקורי. הפקיניוס, שחשים שהמושבה האנושית על לוזיטניה מסכלת את עתידם, מצפים מהדובר שיסיר את המכשולים מדרכם.

אנדר אכן יוצא לדבר עם הפקיניוס, מהלך שמשמעותו מרד בקונגרס הבין-כוכבי, שנעשה בהסכמה עם הנהגת לוזיטניה. אנדר "שובר את כל הכללים" - הן של הקסנולוגיה והן של הפקיניוס עצמם ומנהל עמם משא ומתן, שבסיומו נחתם חוזה בין בני האדם לבין הפקיניוס שיאפשר לשני המינים לחיות בשלום זה עם זה על פני לוזיטניה.

כחלק מההסכם, משיב אנדר לחיים את גולם מלכת הכוורת שנשא עמו, ובכך פותח פתח לקיומו של מין תבוני שלישי על לוזיטניה.

דמויות

דמויות עיקריות

• אֶנדֶר - הפרוטגוניסט. אנדר הוא גאון, בעל יכולת ייחודית לראות את העולם מנקודת מבטו של האחר. עקב נסיעותיו המרובות במהירות האור, גילו רק 35, בזמן שעל שאר האנושות עברו 3,000 שנה. במהלך שנים אלו הוכפש שמו של אנדר כרוצח אכזרי שהשמיד גזע תבוני שלם, ואנדר חוזר לשמו המקורי, אנדרו, על מנת שלא יזוהה. שלא בכוונה, יצר אנדר את התופעה של דיבור עבור מתים ובעשותו זאת הוא מנסה למצוא לעצמו כפרה על השמדת הפורמיקים. במהלך שנות נדודיו לא יצר אנדר קשר אישי עם שום אדם אחר, וחברתו הקרובה היחידה היא אחותו וולנטיין, אשר נדדה עמו כל השנים אך לא המשיכה עמו ללוזיטניה.

• נוֹבִינְיָה - בתם של גוסטו וסידו, הקסנולוגים שהצילו את מושבת לוזיטיניה במחיר מותם שלהם. היא ילדה מבריקה, שלטראומה של איבוד הוריה ושלושת אחיה במגפה (בהיותה בת 5) מצטרף ריחוק חברתי משאר בני גילה, הן בשל הילת הקדוּשה הרובצת מעל משפחתה, והן בשל יכולותיה האינטלקטואליות ודחייתה את האמונה הקתולית. בהיותה בת 13 מוסמכת כקסנוביולוגית ונלקחת כמתלמדת תחת חסותו של פּיפּו, לצד בנו ליבּו. לאחר הירצחו של פיפו נקלעת נוביניה לקונפליקט עז, המוביל אותה לנישואים כושלים ולהרס משפחתה.

• גֶ'יין - בינה מלאכותית אשר מנטרת את כלל הפעילות האנושית. ג'יין נוצרה במקרה, והאנושות אינה מודעת לקיומה - היא גילתה עצמה לאנדר בלבד, בתקווה שהוא יוכל לתווך אותה לאנושות. ג'יין שולטת שליטה מוחלטת בכל המחשבים ביקום ובעלת כוח חישוב כמעט אינסופי, ומאפשרת לאנדר גישה לכל מידע שנמצא במדיה מגנטית.

• מִירוֹ - בנם הבכור של נוביניה ומרקאוֹ. מירו מהווה את העוגן של אחיו במצוקתם. לאחר מותו של ליבּו מקבל את תפקיד הקסנולוג של המושבה. גם מירו מדען מבריק, אך טיפוס לא-צייתן. מירו מהדק את הקשר עם הפקיניוס תוך הפרה ביודעין של הכללים שקבע הקונגרס הבין-כוכבי, כיוון שאינו יכול להישאר אדיש למצוקתם.

דמויות משנה

חייזרים

• מלכת הכוורת - גולם פורמיקי בו טמונה האפשרות היחידה להשבת גזע הפורמיקים לחיים. היא מסוגלת לדבר עם אנדר במעין טלפתיה, ועם הגיעם ללוזיטינה גם עם עצי האב.
• אדם - חזרזיר, מוביל את המגעים של החזרזירים עם מירו ואואנדה, ולאחר מכן עם אנדר.

משפחת ריברה

• מרקָאוֹ - בעלה של נוביניה, את מותו נקרא אנדר לדבר. מרקאו היה חריג בגודלו ובכוחו כבר בילדותו, ובשל כך סבל מהתעללות מצד ילדים אחרים. אך נשא מחלה גנטית שהובילה למותו בגיל צעיר. מרקאו היה בעל מכה, אך לא נהג באלימות כלפי ילדיו אם כי היחסיו עימם היו מעורערים לחלוטין.
• אוֹלהָדוֹ - בנם הרביעי של נוביניה ומרקאו, בן 12 במות אביו. אולהדו נפגע בתאונה ואיבד את מאור עיניו ונעזר בתותב הכולל מצלמה על מנת לראות, וכך מקליט כל דבר שהוא רואה. גם אולהדו בעל אינטליגנציה גבוהה המתבטאת ביכולות טכניות והתמחות במחשבים.
• אֶלָה - בתם השנייה של נוביניה ומרקאו, בת 18 במות אביה. מתמחה כקסנוביולוגית תחת השגחת אמה.
• גרֶגוֹ - בנם הצעיר של נוביניה ומרקאו, בן 6 במות אביו. פגוע נפשית הן מהיחסים הקשים בין הוריו והן ממות אביו, פגיעה שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות אלימות.

קסנולוגים

• פִּיפּוֹ - קסנולוג המושבה לאחר מותם של גוסטו וסידה. לוקח את נוביניה תחת חסותו בהכשרתה כקסנוביולוגית ומהווה עבורה דמות אב חלופית. מותו מידי החזרזירים מתחיל את שרשרת האירועים העיקרית של הסיפור.
• לִיבּוֹ - בנו של פיפו, בן זוגה של נוביניה ואהוב ליבה. מחליף את פיפו כקסנולוג לאחר מותו, וחונך את מירו ואואנדה כמתלמדים. מת מידי החזרזירים בעת שאנדר היה במסעו ללוזיטניה, 4 שנים לפני מות מרקאו.
• אוֹאָנדַה - בתו של ליבו ואהובתו ושותפתו לעבודה של מירו.

הנהגת המושבה

• בּוֹסקִינְיָה - מושלת המושבה, אשה יעילה וחכמה.
• פֶרֶגרִינוֹ - הבישוף, מנהיגה הדתי של המושבה, בעל כוח רב הנובע מסמכותו הדתית.
• דום קריסטו - ראש המנזר ובפועל מנהל בית הספר של המושבה.

תמות עיקריות

לאורך הסיפור מתבלטות שתי תמות עיקריות:

• משולש היחסים פרט-קהילה-משפחה: הספר מציג את מקומה החשוב של המשפחה כאבן יסוד של קהילה ואת מקומה של הקהילה כלפי הפרט. הקהילה היא שמגדירה את הפרט - היא מעניקה לו את המקום שלו בקהילה, את התפקידים שלו, ובמידה רבה כופה עליו החלטות, לעיתים בניגוד לרצונו. הפרט יכול להחליט על השתייכתו לקהילה מסוימת אבל אז עליו לציית לחוקיה - אי ציות לחוקי הקהילה מחייב ניתוקו ממנה, שמתבטא בהפסקת תמיכתה בו והוא נשאר לבד להתמודד על קיומו. חלק מהותי בהחלטתו של הפרט להיות חלק מקהילה הוא הקמת משפחה.

המשפחות המופיעות בסיפור לחלוטין אינן רגילות: משפחת מרקאו שבורה לחלוטין ומבוססת על חוזה לא כתוב בין נוביניה ומרקאו, שמפר לחלוטין את חוקי הקהילה. אנדר הוא חסר משפחה ולכן אינו יכול להיות חלק מקהילה. דום קריסטו ודונה קריסטינה הם מנהלי המנזר ומקיימים חיי משפחה שאינם כוללים חיי אישות, והדבר מובן ומתקבל על ידי הקהילה. אואנדה ומירו מתכננים להקים משפחה, אך אואנדה מונעת עצמה ממירו מתוך קבלה של כללי הקהילה האוסרים על קיום יחסי מין ללא נישואין, ואחרונה חביבה וָלֶנטָיין - אחותו הגדולה של אנדר, אשר אחרי נדודים רבים מקימה משפחה נורמטיבית ובכך מקבעת עצמה כחלק מהקהילה על כוכב הלכת בו היא משתקעת.

גם החזרזירים מתפקדים כקהילה. זוהי קהילה שונה מאוד מכל קהילה אנושית, אך עם כללים והיררכיה מאוד נוקשים, עם מחויבות גבוהה מאוד של כל פרט ופרט לקהילה, אך שנותנת לפרטים מידה רבה של חופש לנהוג כרצונם.

• כללים ושבירת הכללים - הכללים מהווים את השלד עליו נבנית הקהילה. הם יכולים להיות נוקשים ואף לא מעודכנים, אך ללא הציות לכללים לא תיתכן קהילה (שכן תשרור אנרכיה). לשבירת הכללים יש מחיר שלעיתים הוא כבד ביותר, אולם לעיתים מתרחשים מאורעות חריגים, שכתוצאה מהם ומתוך הכרת הכללים והבנת המחיר הנדרש מגיעים אנשים למצבי חוסר ברירה, בהם ההחלטה היחידה שתיתכן היא לפעול כנגד הכללים. הדבר צריך להיעשות מתוך מודעות לכך ששבירת כללים אינה מייתרת את קיומם, ואסור ששבירה של כלל מסוים תוביל לתפיסה שהכללים מיותרים.

האירוע המניע את כל הסיפור הוא הרצח של פיפו בידי החזרזירים. אפילו המגפה שהכתה במושבה ושנמצאת ברקע הסיפור, על תוצאותיה הטראגיות, בהיותה תופעה "טבעית" לא הובילה למצב שאילץ חריגה מהכללים, וקהילת לוזיטניה דבקה בכלליה ובכללי האנושות כולה. אולם הרצח של פיפו מערער לא רק את התא הקטן של הקסנוביולוגים, היחיד שנמצא במגע עם החזרזירים, אלא את האנושות כולה, כאשר הגזע התבוני השני בו היא נתקלת - 3,000 שנה אחרי שהשמידה את הפורמיקים, שוב גורם למות אדם, באופן שמעלה מחדש את החרדות הטמונות בעומק המודעות האנושית מפני חוצנים קטלניים.

על אף שמותו של פיפו מניע שורת אירועים "קטנים" במושבה עצמה, הפרות של כללי הקהילה שרובן ככולן נשארות "מתחת לרדאר", כהזמנת 'דובר עבור המתים' ללוזיטניה וכמובן נישואי נוביניה ומרקאו, אנדר מבין מיד את ההשלכות הכלל-אנושיות של המאורע ומחליט לצאת ללוזיטניה. בהגיעו למושבה מפגין אנדר מחד ציות מוחלט לכללים הקיימים - אך מאידך נכונות לשבירתם הפומבית, מתוך הבהרת שינויי הנסיבות שמחייבים זאת. אנדר שובר לא רק את כללי המושבה, אלא גם את כלליה של קהילת החזרזירים, בהבינו שעל מנת שהחזרזירים ובני האנוש יוכלו לחיות אלו לצד אלו - דבר המהווה נסיבות חדשות - עליהם לנטוש את כללי ההתנהגות הישנים שלהם.

תרגומים

הספר תורגם לשפות רבות בהן צרפתית (1987), הולנדית, גרמנית, איטלקית וספרדית (1988). הספר יצא לאור לראשונה בעברית בשנת 1994, בהוצאת אופוס בתרגומו של בועז וייס, ונקרא "קול למתים". בשנת 2021 יצאה מהדורה מחודשת ומתוקנת בה נקרא הספר "דובר למתים", שצורפה אליה הקדמת המחבר.

פרסים

• פרס נבולה (1986)
• פרס הוגו (1987)
• פרס לוקוס (1987)
• פרס קורד לסביץ (1989)

קישורים חיצוניים

• קול למתים, באתר OCLC (באנגלית)
• דובר למתים - המהדורה המחודשת, באתר אופוס